פסק-דין בתיק ת"א 15591-06

לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בשלוש תאונות שונות.

רקע כללי ועמדות הצדדים -

1. התובע, מר תמיר שירן (להלן: " התובע"), היה מעורב בשלוש תאונות כדלקמן:

(א)         התאונה הראשונה, תאונת עבודה, ביום 16/2/2001 (להלן: " התאונה הראשונה").

(ב)          התאונה השניה, תאונת דרכים שהתרחשה במהלך העבודה, ביום 22/1/2002 (להלן: " התאונה השניה").

(ג)           התאונה השלישית, שאף היא תאונת דרכים שהתרחשה במהלך העבודה, ארעה ביום 6/10/2002 (להלן: " התאונה השלישית").

2. התאונה הראשונה ארעה שעה שהתובע, לטענתו, הרים משא כבד במהלך עבודתו ברפא"ל, הנתבעת מס' 1 (להלן: " רפא"ל"). לשיטתו, הפגיעה ארעה בגין נוהלי העבודה הלקויים ולכן יש לייחס לרפא"ל אחריות לקרות התאונה ולחייבה בפיצוי בגין נזקי התובע. רפא"ל מכחישה את חבותה.
3. התאונה השניה ארעה שעה שהתובע, לטענתו, נהג ברכב של רפא"ל ונפגע מאחור על ידי רכב נוסף. התביעה הוגשה כנגד המבטחת של הרכב בו נהג התובע, המגן חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת מס' 4 (להלן: " המגן"). המגן מודה כי במועד הרלבנטי התקיים ביטוח מטעמה אך מכחישה את נסיבות האירוע וכופרת בחבות.
4. התאונה השלישית היתה אף היא תאונת דרכים, כאשר במהלך נסיעתו של התובע  בהסעה של רפא"ל, הרכב "קפץ" על מהמורה בכביש והתובע נפגע. התביעה באשר לתאונה זו הופנתה כלפי הנהג, מר יוספוב חיים, הנתבע מס' 2, והמבטחת, הראל חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת מס' 3 (אשר יכונו יחדיו ביחד " הראל" מטעמי נוחות). הראל אינה מכחישה את חבותה לפצות את התובע - ככל שנגרמו לו נזקים עקב התאונה השלישית, אך טוענת כי לא נגרם לו כל נזק.
5. נתבעות נוספות היו סהר, חברה לביטוח בע"מ ואבנר - אך חבותן נכללת בחבות הנתבעות שפורטו מעלה. בנוסף, נשלחו הודעות כלפי כלל חברה לביטוח ונתיב 2 בע"מ - אך לאור הסכמת הצדדים - אין צורך בהכרעה בהודעות כלפי הצדדים השלישיים.

מסכת הראיות לרבות בשאלת הנכויות הרפואיות -

6. באשר לתאונה הראשונה - נקבעה למבקש על ידי הוע"ר של המל"ל, נכות צמיתה בשיעור של 10%. התובע הגיש לאחרונה בקשה להחמרת מצב והנכות הועלתה לכדי 15% החל מיום 21/11/2011. כיון שאין עסקינן בתאונת דרכים, הקביעה אינה מחייבת. באשר לתאונה השניה, שכן היתה תאונת דרכים, לא הוגשה בקשה לקביעת דרגת נכות למל"ל.
7. במצב דברים זה, בהתאם להסכמת הצדדים, לגבי התאונות הראשונה והשניה, מונו שני מומחים מטעם בהמ"ש: דר' נחשון רנד בתחום האורטופדי - אשר קבע כי מצבו של התובע משקף נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין הגבלה בטווח התנועות בעמ"ש מותני ו-5% בגין כאב המקרין לשתי הרגליים. מומחה זה חילק כך את הגורמים למצב הנוכחי - 20% מצב קודם, 70% לתאונה הראשונה ו-10% לתאונה השלישית. פרופ' אהוד קליין מונה בתחום הנפשי וקבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% ואימץ את החלוקה של דר' רנד.
8. באשר לתאונה השלישית (שהיתה אף היא תאונת דרכים בעבודה) - הוועדה הרפואית של ענף נפגעי עבודה קבעה למבקש נכות צמיתה בשיעור 0%. התובע הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור, אשר נדחתה (כמו גם ערעורים לגבי החלטה זו שהוגשו לבהמ"ש המחוזי ולאחר מכן לבהמ"ש העליון). אף לגבי תאונה זו הוגשה בקשת החמרה - אשר נדחתה ביום 17/4/2012, ומכאן, שלגבי התאונה השלישית קיימת קביעה מחייבת ע"פ דין (למרות שהמומחים מטעם בהמ"ש התייחסו לתאונה זו).
9. בפני העידו התובע (לגבי תצהירו ת/1); פרופ' קליין (לגבי חוות דעתו ת/2, להלן: "חוה"ד של פרופ' קליין"); דר' רנד (לגבי חוות דעתו ותשובות לשאלות הבהרה - ת/4 ו- ת/5, להלן: "חוה"ד של דר' רנד"); מר מרטין שניידר (עובד רפא"ל שעבד ביחד עם התובע, להלן: "שניידר", לגבי תצהירו נ/25); מר עופר טל (עובד רפא"ל שהיה אחראי על המפעל בו עבד התובע, להלן: "טל", לגבי תצהירו נ/31); ומר יצחק וכטל (אחראי בטיחות ברפא"ל, להלן: "וכטל", לגבי תצהירו נ/32). עוד הסכימו הצדדים להגיש, ללא חקירה נגדית, את תצהירו של מר יוסי ורובל, סגן ראש היחידה למשאבי אנוש ברפא"ל.

דיון והכרעה -

10. לאחר בחינת התשתית הראייתית ושקילת טענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל לגבי שלוש התאונות - ואתייחס בהמשך במובחן לכל אחת מהשלוש.

שאלת האחריות -

התאונה הראשונה -